[בית ראשון]
אני מעשן רק כשאני צריך, אף פעם לא יותר ממה שאני צריך
אם היה לי כוח, הייתי קם וצועק, בורח מתפרק, אף פעם לא חוזר יותר
מיליון כדורים, הם נותנים לי הרופאים, שלא אצעק, שלא אצחק, שלא אתעורר יותר
זה משחק, משחק מתוכנן היטב, שלא כמו בחלומות, אתה צריך לנוע, לנוע ומהר
מאש הצלפים, מאש המחשבות, מאש החרבות - אני בתוך הצינורות
עכשיו ארבע בבוקר, מזיע מתחת לשמיכת כותנה שחורה, מסתכל על התקרה העקומה
הייתי רוצה לאהוב אותך, בלי לחכות, בלי הפסקות, כאן ועכשיו, בין ההריסות
לקחת אותך איתי לתוך הצינורות
[בית שני]
עכשיו מתחילה מוזיקה של מחלה, מוזיקה של גיהינום, זה לא אושר, זה סתם דיכאון
אני לא אוהב שמפריעים לי להתרכז בחלומות שלי, יגיע הסתיו, יסלק ממני את כל הלכלוך
והלילה, אתה הולך לחלום את כל החלומות הכי יפים שיש, החלומות שלנו זה הסיפור האמיתי
עכשיו אני מושלם, עכשיו אני לא זוכר שום דבר קטן, אפילו לא פרט קטן
ויש את כל הזמן שאפשר, שנשאר, חודש, חודשיים, אולי שנה, אולי יותר
הכדור בתוך הדם, אין כבר מחשבות, אין כבר קולות, יש רק אהבה בין ההריסות
אני בתוך הצינורות כבר כמה ימים, כבר כמה שבועות, כמה שנים טובות
אולי אבדתי כל תחושה, חושב שאני עף אבל בעצם על הרצפה
אז שותה את הגשם המלוח, מסומם מהים או שיכור מהרוח
שיכור מהרוח
[סולו גיטרה]