[בית 1]
אם נשרוד את המבול הפעם
כל חיוך יהיה שונה, נגוע
אם אחזור על זה עוד ועוד ועוד
תשארי עשרים שנה או עד סוף היום
למדנו לחכות ולוותר ואיך להיזהר, מכל מילה
[פזמון]
והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות
[בית 2]
בחיוך פרוע עוד אבוא לגבות חובות
לשבור חומות ולהאיר אותך
למרות שאין דבר שלם יותר מהכאב שמתנגן
בשיר אחר
[פזמון]X2
והכל יקפא פתאום
אם יהיה לנו רגע לעצור בפינת רחוב
לחבק ולעזוב
כאילו שאפשר בכלל לדעת להרפות
לאהוב פחות